Microsoft Fabric

במשך כמה שנים עיצבתי חוויות של ניתוח דאטה: מערכות שבהן אנשים מחפשים תשובה בתוך כמויות עצומות של מידע שממשיך לזרום פנימה בזמן אמת. מכונה שנעצרה בקו הייצור, תנועה חריגה ברשת, קפיצה במכירות שקרתה לפני שתי דקות.

הטכנולוגיה שביסוד המוצר נבנתה במקור ככלי פנימי של מיקרוסופט, למהנדסים שכותבים שאילתות. היא הייתה עוצמתית מאוד, אבל כדי לקבל ממנה משהו היה צריך לדעת בדיוק מה לשאול ואיך לנסח את זה בשפת שאילתות. המשימה שלי הייתה להפוך אותה למוצר שארגון שלם יכול לעבוד איתו.

הפרסונות שעיצבתי עבורן עמדו בשני קצוות. בצד אחד משתמש טכני שיודע לכתוב שאילתה בעצמו ורוצה שליטה מלאה, בלי שהממשק יסתיר ממנו כלום. בצד השני אנליסט עסקי שלא ייגע בשורת קוד, ורוצה לראות גרף שעונה על השאלה שלו.

שניהם עובדים על אותו מוצר, לעיתים על אותו מסך. רוב ההחלטות העיצוביות נגזרו מהמתח הזה.

עיקר העבודה שלי התרכז בשניים: הדאשבורד של המוצר, המקום שבו הדאטה הופך לתמונה שאפשר לקרוא במבט, וחוויית השאילתות עצמה.

לצד אלה עיצבתי שתי חוויות שלא היו במוצר קודם, כשהוא היה מבוסס שאילתות בלבד:

• חוויית ה-Copilot הראשונה של המוצר, שמאפשרת לשאול שאלה בשפה רגילה במקום לנסח שאילתה
• חוויות low-code, שמאפשרות להגיע לתוצאה בלי לכתוב קוד בכלל

שתיהן נועדו לאותו דבר: להוריד את תנאי הכניסה, בלי לקחת שום דבר מהמשתמשים שכן יודעים לכתוב.

בכנס Ignite של מיקרוסופט הציג סאטיה נאדלה על הבמה מסכים מתוך העבודה הזו.